הכנת העסק לבקשת אשראי

את החומר החשבונאי — הדוחות הכספיים, תחזית התזרים, חישוב יכולת ההחזר וריכוז ההתחייבויות — מכין בדרך כלל רואה החשבון של העסק, מפני שהוא מי שמכיר את הספרים ויכול להסביר כל מספר. את טופסי הבקשה עצמם מגיש בעל העסק מול הגוף המממן, והחלטת האשראי היא של הגוף המממן בלבד.

רווח חשבונאי נרשם לפי מועד החשבונית, ולא לפי מועד קבלת הכסף. ההחזר החודשי משולם ממזומן בפועל, אחרי מסים, משיכות בעלים והשקעות. עסק יכול להראות רווח נאה ועדיין להישאר עם מעט מאוד מזומן פנוי לשירות חוב — ולכן נבחן התזרים ולא רק שורת הרווח.

הסכום והתקופה נגזרים ממטרת המימון ומיכולת ההחזר, לא מהמקסימום שאפשר לבקש. צורך בהון חוזר ורכישת ציוד הם שני דברים שונים, ומבנה ההחזר שמתאים להם שונה. בקשה שהסכום בה אינו מוסבר מול צורך ברור מקשה על בחינת התיק.

ספרים לא מעודכנים, פער בין דיווחי המע"מ לדוחות, חריגות חוזרות במסגרת, התחייבויות קיימות שלא נכללו בתמונה, ומטרת מימון שאינה מוגדרת. את רובן אפשר לטפל מראש — וזו עיקר העבודה כאן.

לא. אף גורם מקצועי אינו יכול להבטיח אישור אשראי, והחלטה זו נתונה לגוף המממן בלבד. מה שאנחנו כן עושים הוא לדאוג שהבקשה תישען על מידע מלא, מעודכן ומוסבר.

את הדוח הכספי האחרון, דוחות מע"מ של השנה הנוכחית, דפי בנק של החודשים האחרונים, ופירוט ההלוואות והמסגרות הקיימות. אם חלק מהחומר חסר — נאמר בדיוק מה נדרש.